רש"י על נדה נ״ב ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה נ״ב ב:ד׳
4 תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ אַחַת בְּגַבָּהּ וְאַחַת בִּכְרֵיסָהּ, אַחַת עַל גַּבֵּי קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל יָד וְאַחַת עַל גַּבֵּי קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל רֶגֶל — דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְרַבָּנַן? אָמַר רַב חִסְדָּא: עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד.
פירוש רש"י על נדה נ״ב ב:ד׳
4 אחת בגבה - תחת אותו מקום:
5 בין קשרי אצבעותיה - ואינה מביאה שער עד שתגדיל: